אם ארה"ב תתערב בסכסוך על טייוואן, הכוחות האמריקנים יצטרכו לעצור ספינות סיניות מלהגיע לאי ולפרוק ציוד ואלפי חיילים. כל צד ינסה להוריד כמה שיותר ספינות אויב מהלוח כדי למנוע מאותן ספינות לירות את הטילים שלהן. בתרחיש כזה, שני הצדדים יצטרכו להחזיר במהירות את הספינות הפגומות שלהם למשחק - מתוקנים, מוכנים להיכנס מחדש לקרב ויכולים להשתמש בכוח האש שלהם. ארה"ב תתקשה להגביר את בניית הספינות ולתקן מתקנים באמצע המלחמה, לא מעט בגלל שעובדי המספנה המודרניים צריכים לעבור הכשרה. לסין לא יהיו צרות כאלה. היתרון שלו נראה באי ליד שנגחאי, בשפך הנהר היאנגצה. שתי מספנות עצומות ממוקמות כעת באי, המכונה צ’אנג-שינג, ומרכזות כוח רב של ייצור ספינות במקום אחד. ההבדל העיקרי בין הבסיסים התעשייתיים של בניית הספינות הסינית והאמריקנית הוא ש"סין נהנית מעומס עבודה עצום של בניית ספינות", אמר האדום האחורי תומס ג’יי אנדרסון לוועדת משנה של הקונגרס במאי, כשהיה קצין ניהול התוכנית לספינות במדינה. הצי האמריקאי. בינתיים, אמר, ממשלת ארה"ב עושה את זה בעיקר לבד, והיא נושאת בכל העלויות של הספינות והתשתיות הנלוות. "ברור שתעשיית בניית הספינות המסחרית של סין מספקת להם יתרון עצום בכל הנוגע ליכולת בניית ספינות", אמר. בסכסוך ממושך, מספנות סין יתנו לצי שלה יד על העליונה משמעותית. בגודלם לבנות בקצבי מלחמה, הם יוכלו להאיץ במהירות את הייצור, להחליף ספינות אבודות ולתקן ספינות שניזוקו. זו יכולת שמספנות ארה"ב הביאו למאבק במהלך מלחמת העולם השנייה, ובנו ספינות של בעלות הברית מהר יותר ממה שספינות תחתית גרמניות יכולות להטביע אותן. כיום, מספנות אמריקה נאבקות לעמוד בקצב הביקוש בזמן שלום. צוללות נתקעות בעיכובי תחזוקה וצוללות חדשות מפגרות בלוח הזמנים. חיל הים, למשל, מצפה לשתי צוללות חדשות בדרגת וירג’יניה בשנה, אך הוא מקבל את הסירות בקצב של 1.4, אמר גורם במשרד ההגנה בשנה שעברה.
@ISIDEWITH3mos3MO
@ISIDEWITH3mos3MO
